2,330 קילומטרים!
אריס היא כוכב לכת ננסי הרחוק הרבה מעבר לנפטון, ואחד מכוכבי הלכת הננסיים הגדולים במערכת השמש. רוחבה 2,326 קילומטרים, כמעט בדיוק כרוחבו של פלוטו, אבל מסתה גדולה מזו של פלוטו בכ-27%. גילויה ב-2005 סייע לעורר את הוויכוח שהוביל את האסטרונומים להגדיר מהו כוכב לכת.
גודלה של אריס נמדד ב-6 בנובמבר 2010, כשחלפה מול כוכב חלש, אירוע הנקרא הסתרה. טלסקופים בשני מקומות בצ'ילה רשמו כיצד אור הכוכב נעלם כשאריס חסמה אותו. מדידת משך הזמן שבו הכוכב נעלם בכל מקום הניבה את גודלה של אריס.
התוצאה הייתה רדיוס, המרחק מהמרכז אל פני השטח, של 1,163 קילומטרים, פלוס מינוס 6 קילומטרים. מכאן שרוחבה של אריס 2,326 קילומטרים, והמדידות מתאימות לצורה עגולה. הערכות קודמות, שנעשו בשיטות אחרות, העמידו את אריס על כ-3,000 קילומטרים, כלומר רחבה יותר מפלוטו בכ-25%.
מסלולו של דיסנומיה, הירח הקטן של אריס, מראה עד כמה חזק אריס מושכת אותו. כך מתקבלת מסתה של אריס, כמות החומר שהיא מכילה: 1.66 × 1022 קילוגרמים. מכיוון שאריס דוחסת מסה גדולה יותר מזו של פלוטו לתוך כדור קטן במעט, היא צפופה יותר, והאסטרונומים סבורים שהיא עשויה בעיקר מסלע.
מייק בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, צ'אד טרוחיו ממצפה ג'מיני ודייוויד רבינוביץ' מאוניברסיטת ייל גילו את אריס ב-5 בינואר 2005. הם מצאו אותה בתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003, במהלך סקר של החלק החיצוני של מערכת השמש במצפה הכוכבים פלומר. הצוות כינה אותה זינה.
עולם שנראה גדול מפלוטו העלה את השאלה מה ייחשב לכוכב לכת. באוגוסט 2006 הצביע האיחוד האסטרונומי הבין-לאומי על הגדרה חדשה, שהפכה את פלוטו, אריס וקרס לכוכבי לכת ננסיים. כוכב לכת ננסי מקיף את השמש וגדול מספיק כדי למשוך את עצמו לצורה כמעט עגולה, אך לא פינה עצמים אחרים מסביב למסלולו.
בספטמבר 2006 קיבלה אריס את שמה, על שם אלת המדון והמריבה היוונית. ירחה של אריס זכה לשם דיסנומיה, על שם בתה של האלה אריס, אלת חוסר החוק.
אריס נעה במסלול ארוך בצורת אליפסה, המוטה בכ-44 מעלות ביחס למישור המסלול של כדור הארץ. מרחקה מהשמש נע בין 38 ל-98 יחידות אסטרונומיות, כאשר יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע מכדור הארץ אל השמש, כ-150 מיליון קילומטרים. בממוצע היא נמצאת במרחק 68 יחידות אסטרונומיות, כ-10 מיליארד קילומטרים, וסיבוב אחד סביב השמש נמשך כ-560 שנים.
במרחקה הממוצע, אור השמש מגיע לאריס אחרי יותר מתשע שעות. טמפרטורת פני השטח שלה מוערכת בין מינוס 217 למינוס 243 מעלות צלזיוס. פני השטח שלה מחזירים אור היטב מאוד. האסטרונומים סבורים שהיא מכוסה בשכבה דקה של קרח, כנראה האטמוספרה שלה, שקפאה על הקרקע בצורת כפור.