2,400,000 קילומטרים!
סיריוס A הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה והגדול משני הכוכבים במערכת סיריוס, הנמצאת במרחק של כ-8.6 שנות אור מהשמש. רוחבו כ-2.4 מיליון קילומטרים, פי כ-1.7 מרוחבה של השמש. הנתון הזה הוא רוחב הפוטוספירה שלו, השכבה הזוהרת שנראית כפני השטח של כוכב.
לכוכב אין משטח מוצק, ולכן רוחבו נמדד עד הפוטוספירה. סיריוס A נמדד באמצעות אינטרפרומטרים, שמשלבים את האור מכמה טלסקופים כך שיחד הם מבחינים בפרטים עדינים בהרבה מכל אחד מהם לבדו. ב-2003 השתמש צוות בהובלת Pierre Kervella באינטרפרומטר הטלסקופ הגדול מאוד של המצפה האירופי הדרומי. ב-2011 השתמשו John Davis ועמיתיו באינטרפרומטר הכוכבי של אוניברסיטת סידני.
שני הצוותים מצאו שהכוכב נראה ברוחב של כ-6.04 אלפיות שניית קשת, כאשר שניית קשת היא 1/3,600 ממעלה. בשילוב עם מרחקו של הכוכב מתקבל רדיוס פי כ-1.71 מרדיוס השמש. מחקר מ-2017 בהובלת Howard Bond אימץ רדיוס פי 1.7144 מרדיוס השמש, כלומר רוחב של כ-2.39 מיליון קילומטרים, באי-ודאות של כחצי אחוז.
סיריוס A שייך לסוג כוכבים שונה מזה של השמש: A1 V, ואילו השמש היא G2 V. טמפרטורת פני השטח שלו כ-9,600 מעלות צלזיוס, לעומת כ-5,500 אצל השמש. מסתו פי שניים בקירוב ממסת השמש.
סיריוס בהיר בשמיים משני טעמים: הוא קרוב, והוא פולט הרבה אור. במרחק של כ-8.6 שנות אור, נכון ל-2017 סיריוס היה מערכת הכוכבים הידועה השביעית הקרובה ביותר לשמש. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת, כ-9.5 טריליון קילומטרים. סיריוס A גם פולט פי 25 בקירוב מכמות האור שהשמש פולטת, מפני שהוא גם רחב יותר וגם חם בהרבה.
סיריוס גם צעיר ביחס לכוכבים. גילו מוערך בין כ-230 לכ-250 מיליון שנים, לעומת כ-4.6 מיליארד שנים של השמש.
ב-1844 מצא האסטרונום פרידריך בסל שסיריוס נע מעט קדימה ואחורה בתנועתו על פני השמיים. הוא הסיק שבן לוויה בלתי נראה בוודאי מושך אותו. ב-1862 ראו Alvan G. Clark ואביו לראשונה את בן הלוויה הזה, שנקרא כיום סיריוס B.
שני הכוכבים מקיפים זה את זה אחת ל-50.1 שנים, במרחק של כ-8 עד כ-32 יחידות אסטרונומיות זה מזה, כאשר יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע מכדור הארץ אל השמש. סיריוס B הוא ננס לבן, סוג הכוכבים העמומים והצפופים שהשמש תהפוך לאחד מהם בסוף חייה. מסתו בערך כמסת השמש ארוזה בכדור קטן במעט מכדור הארץ. אסטרונומים מעריכים שהוא החל את דרכו ככוכב שמסתו פי חמישה בקירוב ממסת השמש, מסיבי יותר מסיריוס A כיום, ושפך את רוב החומר הזה בהתבגרותו.