סיריוס A הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה והגדול משני הכוכבים במערכת סיריוס, הנמצאת במרחק של כ-8.6 שנות אור מהשמש. רוחבו כ-2.4 מיליון קילומטרים, פי כ-1.7 מרוחבה של השמש. הנתון הזה הוא רוחב הפוטוספירה שלו, השכבה הזוהרת שנראית כפני השטח של כוכב.

גודל

לכוכב אין משטח מוצק, ולכן רוחבו נמדד עד הפוטוספירה. סיריוס A נמדד באמצעות אינטרפרומטרים, שמשלבים את האור מכמה טלסקופים כך שיחד הם מבחינים בפרטים עדינים בהרבה מכל אחד מהם לבדו. ב-2003 השתמש צוות בהובלת Pierre Kervella באינטרפרומטר הטלסקופ הגדול מאוד של המצפה האירופי הדרומי. ב-2011 השתמשו John Davis ועמיתיו באינטרפרומטר הכוכבי של אוניברסיטת סידני.

שני הצוותים מצאו שהכוכב נראה ברוחב של כ-6.04 אלפיות שניית קשת, כאשר שניית קשת היא 1/3,600 ממעלה. בשילוב עם מרחקו של הכוכב מתקבל רדיוס פי כ-1.71 מרדיוס השמש. מחקר מ-2017 בהובלת Howard Bond אימץ רדיוס פי 1.7144 מרדיוס השמש, כלומר רוחב של כ-2.39 מיליון קילומטרים, באי-ודאות של כחצי אחוז.

סיריוס A שייך לסוג כוכבים שונה מזה של השמש: A1 V, ואילו השמש היא G2 V. טמפרטורת פני השטח שלו כ-9,600 מעלות צלזיוס, לעומת כ-5,500 אצל השמש. מסתו פי שניים בקירוב ממסת השמש.

השוואות גודל

סיריוס A רחב פי כ-1.7 מהשמש, ונפחו גדול פי חמישה בקירוב מנפחה.
הוא רחב פי כ-187 מכדור הארץ.
הוא רחב פי כ-1.4 מאלפא קנטאורי A, העצם הקטן יותר הבא בתור באתר.
בן לוויתו, הננס הלבן סיריוס B, רוחבו כ-11,300 קילומטרים, מעט פחות מרוחבו של כדור הארץ. סיריוס A רחב ממנו פי כ-210.
אילו סיריוס A הוקטן לגודל של כדור כדורסל, סיריוס B היה גרגיר זעיר ברוחב של כ-1 מילימטר. שני הכוכבים היו מקיפים זה את זה במרחק של בין כ-120 לכ-470 מטרים זה מזה.

למה סיריוס נראה כל כך בהיר

סיריוס בהיר בשמיים משני טעמים: הוא קרוב, והוא פולט הרבה אור. במרחק של כ-8.6 שנות אור, נכון ל-2017 סיריוס היה מערכת הכוכבים הידועה השביעית הקרובה ביותר לשמש. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת, כ-9.5 טריליון קילומטרים. סיריוס A גם פולט פי 25 בקירוב מכמות האור שהשמש פולטת, מפני שהוא גם רחב יותר וגם חם בהרבה.

סיריוס גם צעיר ביחס לכוכבים. גילו מוערך בין כ-230 לכ-250 מיליון שנים, לעומת כ-4.6 מיליארד שנים של השמש.

בן הלוויה סיריוס B

ב-1844 מצא האסטרונום פרידריך בסל שסיריוס נע מעט קדימה ואחורה בתנועתו על פני השמיים. הוא הסיק שבן לוויה בלתי נראה בוודאי מושך אותו. ב-1862 ראו Alvan G. Clark ואביו לראשונה את בן הלוויה הזה, שנקרא כיום סיריוס B.

שני הכוכבים מקיפים זה את זה אחת ל-50.1 שנים, במרחק של כ-8 עד כ-32 יחידות אסטרונומיות זה מזה, כאשר יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע מכדור הארץ אל השמש. סיריוס B הוא ננס לבן, סוג הכוכבים העמומים והצפופים שהשמש תהפוך לאחד מהם בסוף חייה. מסתו בערך כמסת השמש ארוזה בכדור קטן במעט מכדור הארץ. אסטרונומים מעריכים שהוא החל את דרכו ככוכב שמסתו פי חמישה בקירוב ממסת השמש, מסיבי יותר מסיריוס A כיום, ושפך את רוב החומר הזה בהתבגרותו.

מקורות

The interferometric diameter and internal structure of Sirius A. Kervella et al., Astronomy & Astrophysics, 2003.
The Angular Diameter and Fundamental Parameters of Sirius A. Davis et al., Publications of the Astronomical Society of Australia, 2011.
The Sirius System and its Astrophysical Puzzles: Hubble Space Telescope and Ground-Based Astrometry. Bond et al., The Astrophysical Journal, 2017.
The radii and limb darkenings of Alpha Centauri A and B: Interferometric measurements with VLTI/PIONIER. Kervella et al., Astronomy & Astrophysics, 2017.
Sun Fact Sheet. NASA, 2024.
Sun: Facts. NASA, 2026.
Measuring the Universe. International Astronomical Union.
Official Basketball Rules 2026: Basketball Equipment. FIBA, 2026.

Report a Problem

for סיריוס A