1.6 אקסהמטרים!
אומגה בקנטאור הוא צביר כדורי, כדור עצום של כוכבים המוחזקים יחד בכוח הכבידה שלהם, בקבוצת הכוכבים קנטאור. נכון ל-2026 זהו הצביר הכדורי בעל המסה הגדולה ביותר הידוע בשביל החלב, ובו כ-10 מיליון כוכבים. הוא נמצא במרחק של כ-17,700 שנות אור מכדור הארץ. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת. הגוף הראשי הבהיר של הצביר רחב בכ-150 עד 187 שנות אור.
לצביר כדורי אין קצה חד. כוכביו צפופים במרכז ונעשים דלילים בהדרגה ככל שמתרחקים ממנו, ולכן גודלו תלוי במקום שבו מותחים את הגבול. הגודל המוצג למעלה, 1.6 אקסהמטרים, הוא 1.6 × 1018 מטרים, כאשר 1018 הוא 1 ואחריו 18 אפסים. זה כ-170 שנות אור.
ESO, המצפה האירופי הדרומי, מתאר את אומגה בקנטאור כרחב בכ-150 שנות אור. הקטלוג הכללי החדש של ערפיליות וצבירי כוכבים מציין שרוחבו 36 דקות קשת, כאשר דקת קשת היא אחד חלקי שישים של מעלה. במרחקו של הצביר זה כ-187 שנות אור, ולכן הגודל המוצג נמצא בין שני הערכים.
מחצית מהאור של הצביר מגיעה מאזור שמרכזו במרכז הצביר ורדיוסו כ-25 שנות אור. הכוכבים החלשים ביותר בשוליו מתפזרים רחוק הרבה יותר. מודל מתמטי מקובל של הצביר מציב את שולו החיצוני במרחק של כ-48 דקות קשת מהמרכז, ולכן הצביר כולו רחב בכ-500 שנות אור. נאס״א מציינת שקוטרו כ-450 שנות אור.
ברוב הצבירים הכדוריים כל הכוכבים נוצרו בערך באותו זמן. באומגה בקנטאור יש כוכבים בגילים שונים. זו אחת הסיבות לכך שחלק מהאסטרונומים סבורים שייתכן שהוא הליבה של גלקסיה קטנה שאיבדה את כוכביה החיצוניים במפגש עם שביל החלב.
ב-2024 דיווחו אסטרונומים על שבעה כוכבים סמוך למרכז הצביר הנעים מהר מכדי שכוח הכבידה של הצביר עצמו יוכל לאחוז בהם. רק חור שחור שמסתו לפחות פי 8,200 ממסת השמש יכול להחזיק אותם במקומם. ידועים מעט חורים שחורים בגודל ביניים כזה, בין אלה שנותרו מכוכבים בודדים לבין הענקיים שבמרכזי הגלקסיות.
אפשר לראות את אומגה בקנטאור בלי טלסקופ מחצי הכדור הדרומי ומקווי רוחב צפוניים נמוכים. לפני כמעט 2,000 שנה רשם אותו תלמי ככוכב בודד. אדמונד האלי תיאר אותו כערפילית ב-1677, ובשנות ה-30 של המאה ה-19 ג'ון הרשל היה הראשון שזיהה אותו כצביר כדורי. על פי ההערכות, גיל הצביר כ-12 מיליארד שנה.