530,000,000 קילומטרים!
S בדג זהב הוא כוכב מסיבי ובלתי יציב בענן מגלן הגדול, גלקסיית לוויין המקיפה את שביל החלב ונמצאת במרחק של כ-160,000 שנות אור מכדור הארץ. הכוכב מתנפח ומתכווץ במשך שנים ועשורים. בגודלו המרבי S בדג זהב רחב כ-530 מיליון קילומטרים, בערך פי 380 מרוחבה של השמש, וזה הגודל שמוצג באתר. בגודלו המזערי הוא רחב כ-140 מיליון קילומטרים.
S בדג זהב הוא האב-טיפוס, הדוגמה הידועה הראשונה, של משתנים כחולים זוהרים. אלה כוכבים נדירים ובהירים מאוד, שעוברים ממצב חם וקומפקטי למצב קריר ונפוח יותר ובחזרה. בשנת 1995 בנה האסטרונום הני למרס מודל של השינויים ומצא שרדיוס הכוכב משתנה בין פי 100 לפי 380 מרדיוס השמש. כשהכוכב מתנפח, פני השטח שלו מתקררים מכ-20,000 לכ-9,000 קלווין (מעלות הנמדדות מאפס מוחלט).
השינוי אמיתי: הכוכב עצמו מתרחב ומתכווץ, ולא רק הגז הזורם ממנו. ההספק הכולל שלו נשאר פחות או יותר קבוע, בערך פי מיליון מההספק של השמש. אבל כוכב קריר יותר פולט חלק גדול יותר מהאנרגיה שלו כאור נראה, ולכן S בדג זהב נראה בהיר יותר כשהוא גדול.
הגדלים האלה מחושבים מההספק של הכוכב ומטמפרטורת פני השטח שלו, ולא נמדדים ישירות, ולכן הם הערכות. הם מתאימים לדפוס של כוכבים אחרים מסוגו. מחקר משנת 2025 העריך שרדיוס כוכבים כאלה במצב החם הוא בערך פי 50–150 מרדיוס השמש, ובמצב הקריר בערך פי 200–500.
האסטרונום א. צ'. פיקרינג הבחין לראשונה בשנת 1897 ש-S בדג זהב משתנה בבהירותו. כוכבים דומים התגלו בהמשך בשביל החלב ובגלקסיות אחרות. המעבר מחם לקריר ובחזרה עדיין נקרא מחזור S בדג זהב, ו"משתנים מסוג S בדג זהב" היה אחד מכמה שמות לכוכבים האלה. בשנת 1984 איגד האסטרונום פיטר קונטי אותם תחת השם משתנים כחולים זוהרים.
משתנים כחולים זוהרים הם שלב בחייהם של כוכבים שנולדו עם מסה של יותר מפי 30 בקירוב ממסת השמש, והוא מתאפיין באובדן קיצוני של מסה. הכוכבים האלה נמצאים קרוב למגבלת אדינגטון המותאמת, הנקודה שבה דחיפת האור של הכוכב על שכבותיו החיצוניות כמעט מאזנת את משיכת הכבידה שלו. הפרעה קטנה מתחת לפני השטח עשויה אז להתחיל את ההתנפחות וההתכווצות. כוכבים מסוג זה הם בין הכוכבים הכחולים הבהירים ביותר בגלקסיות שלהם.