445,000 קילומטרים!
כוכב לויטן הוא ננס אדום, סוג של כוכב קטן וקר יותר מהשמש, במרחק של כ-12.3 שנות אור. רוחבו כ-445,000 קילומטרים, כשליש מרוחב השמש. זהו רוחב הפוטוספרה שלו, השכבה הזוהרת שנראית כמו פני השטח של כוכב.
מכדור הארץ נראה כוכב לויטן ברוחב של פחות מאלפית שניית קשת, כאשר שניית קשת היא 1/3,600 של מעלה. במחקר שפורסם ב-2019 מדד צוות בהובלת מרקוס רבוס את הרוחב הזה באמצעות האינטרפרומטר של הטלסקופ הגדול מאוד של המצפה האירופי הדרומי. אינטרפרומטר משלב את האור ממספר טלסקופים, וכך הם רואים יחד פרטים עדינים הרבה יותר מכל אחד מהם לבדו.
יחד עם מרחק הכוכב, המדידה נותנת רדיוס של 0.320 מרדיוס השמש. זהו רוחב של כ-445,000 קילומטרים, באי-ודאות של פחות מ-2%. מחקר מ-2015 של אנדרו מאן ועמיתיו העריך את הרדיוס בדרך אחרת, לפי טמפרטורת הכוכב וכמות האור הכוללת שהוא פולט. המחקר מצא 0.315 מרדיוס השמש, כ-438,000 קילומטרים, והתוצאה מתיישבת עם התוצאה הראשונה במסגרת אי-הוודאויות.
ננסים אדומים כמו כוכב לויטן הם הכוכבים הרבים ביותר ביקום. מסתו של כוכב לויטן כ-0.29 ממסת השמש, וטמפרטורת פני השטח שלו כ-3,000 מעלות צלזיוס, קרירה בכ-2,500 מעלות מזו של השמש. מכיוון שהוא גם קטן יותר וגם קר יותר, הוא פולט רק כ-1% מכמות האור שהשמש פולטת.
ב-2017 דיווחו אסטרונומים על שני כוכבי לכת המקיפים את כוכב לויטן, הידוע גם בשם הקטלוגי GJ 273. את כוכבי הלכת האלה מצאו באמצעות הספקטרוגרף HARPS, שמודד באיזו מהירות כוכב מתקרב אל כדור הארץ ומתרחק ממנו. משיכה של כוכב לכת מקיף גורמת למהירות הזאת להשתנות הלוך ושוב. השיטה נותנת רק את המסה המינימלית האפשרית של כוכב לכת.
מסתו של כוכב הלכת החיצוני, GJ 273b, לפחות פי 2.9 ממסת כדור הארץ, והוא מקיף את הכוכב אחת ל-18.65 ימים. הוא נמצא בקצה הפנימי של האזור הראוי למחיה של הכוכב, טווח המרחקים שבו יכולים להתקיים מים נוזליים על פני כוכב לכת. הוא מקבל מהכוכב שלו בערך אותה כמות אנרגיה שכדור הארץ מקבל מהשמש.
מסתו של כוכב הלכת הפנימי, GJ 273c, לפחות פי 1.2 ממסת כדור הארץ, והוא מקיף אחת ל-4.7 ימים. הוא מקבל כמות אנרגיה גדולה כמעט פי שבעה מזו שמקבל כדור הארץ, יותר מדי כדי להימצא באזור הראוי למחיה. עם ההכרזה על כוכבי הלכת הפכה מערכת כוכבי הלכת של כוכב לויטן למערכת כוכבי הלכת השנייה הקרובה ביותר מבין המערכות הידועות שיש בהן כוכב לכת באזור הראוי למחיה, אחרי פרוקסימה קנטאורי.