260 ננומטרים!
בקטריופאג', או בקצרה פאג, הוא נגיף שמדביק חיידקים, ושמו בא מהמילה היוונית שמשמעה "לטרוף". התמונה באתר מציגה פאג בצורת T4, נגיף שמדביק את החיידק Escherichia coli. T4 הוא באורך של כ-260 ננומטרים מראשו ועד קצה זנבו. ננומטר הוא מיליארדית המטר.
לנגיפים יש כמה צורות, ולפאגים כמו T4 יש צורה שהביולוגים מכנים מורכבת. יש להם ראש שמכיל את ה-DNA של הנגיף, זנב וסיבים שנצמדים לחיידק. T4 משמש זה זמן רב מודל ללימוד אופן הפעולה של נגיפים ותאים, ומידותיו נמדדו בפירוט רב.
ראשו של T4 הוא גוף מוארך בעל 20 פאות, באורך 120 ננומטרים וברוחב 86 ננומטרים. הוא מכיל מולקולת DNA אחת באורך של כ-171,000 זוגות בסיסים, כאשר זוג בסיסים הוא שלב אחד בסולם ה-DNA. הזנב שמתחת לראש הוא באורך של כ-140 ננומטרים. הנדן החיצוני של הזנב באורך 92.5 ננומטרים וברוחב 24 ננומטרים, והוא מסתיים בלוח בסיס בעל שש פאות, ברוחב של כ-52 ננומטרים.
שישה סיבי זנב ארוכים, שכל אחד מהם כפוף במפרק, יוצאים מלוח הבסיס כמו רגליים. אורכו של כל סיב כ-144–160 ננומטרים, מעט יותר מאורך הזנב עצמו.
פאג נצמד תחילה למולקולות מסוימות על פני החיידק. רוב הפאגים יכולים להדביק רק מין אחד של חיידקים, ואפילו רק זן אחד. נדן הזנב של T4 מתכווץ אז ופועל כמו מחט תת-עורית, ומזריק את ה-DNA של הנגיף דרך דופן התא. הראש ושאר חלקי הפאג נשארים בחוץ.
בפנים, הגנים של הפאג משתלטים על התא, והתא מתחיל לייצר את החלקים של פאגים חדשים. הפאגים החדשים מורכבים, והתא מתפקע ומשחרר אותם כדי שידביקו תאים אחרים. תא מודבק אחד משחרר כ-100–300 פאגים כמו T4.
מכיוון שכל פאג תוקף רק חיידקים מסוימים, רופאים יכולים להשתמש בפאגים לטיפול בזיהומים חיידקיים. זה נקרא טיפול בפאגים. הפאגים התגלו בתחילת המאה ה-20. גילוי הפניצילין ותרופות אנטיביוטיות אחרות בהמשך הביא את רוב המדינות לנטוש את הטיפול בפאגים, אך ברית המועצות לשעבר וכמה מדינות במזרח אירופה המשיכו להשתמש בו.
לפאגים יש יתרון אחד על פני אנטיביוטיקה: הם הורגים רק את החיידקים שהם מכוונים אליהם, ואילו אנטיביוטיקה הורגת גם חיידקים מועילים בגוף. ספר לימוד במיקרוביולוגיה משנת 2016 מתאר את העניין בטיפול בפאגים כעניין שמתחדש, משום שחיידקים רבים יותר ויותר עמידים לאנטיביוטיקה.