100 פיקומטרים!
אנגסטרום הוא יחידת אורך השווה לאחד חלקי עשרה מיליארד של מטר: בדיוק 0.1 ננומטרים, כלומר 100 פיקומטרים. הוא אינו חלק מהמערכת המטרית המודרנית, מערכת היחידות הבין-לאומית (SI), אך מדענים עדיין משתמשים בו לגדלים של אטומים, לאורכים של הקשרים ביניהם ולאורכי גל של אור. סמלו Å, והוא נקרא על שם הפיזיקאי השוודי אנדרס יונאס אנגסטרום.
הלשכה הבין-לאומית למשקלות ולמידות (BIPM), שאחראית על ה-SI, מונה את האנגסטרום בין היחידות שאינן חלק מה-SI. היא מגדירה אנגסטרום אחד כשווה ל-0.1 ננומטרים, ומקבצת אותו עם שמות היסטוריים אחרים לכפולות ולשברים עשרוניים של יחידות SI, כמו הליטר. ננומטר הוא מיליארדית המטר, ופיקומטר הוא טריליונית המטר.
בארצות הברית המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) מונה את האנגסטרום בין היחידות שאינן חלק מה-SI אך עדיין מותר להשתמש בהן לצד ה-SI. הוועדה הבין-לאומית המפקחת על ה-SI התירה זאת ב-1978, משום שהיחידה הייתה מבוססת היטב בתחומים מסוימים. NIST עדיין מרתיע את הכותבים מטעמו מלהשתמש באנגסטרום, ומציין שאין להנהיג אותו בתחומים שעדיין אינם משתמשים בו. NIST שומר על האיות השוודי, ångström.
הקשרים בין אטומים הם בדרך כלל באורך 1–2 אנגסטרומים, ולכן מרחקים בסדר הגודל של אטומים יוצאים ביחידה זו מספרים קטנים ונוחים. ספרי לימוד בכימיה עדיין מציינים אורכי קשרים באנגסטרומים.
גם מומחים למיקרוסקופיה אלקטרונית מציינים לעתים קרובות את חדות התמונות שלהם באנגסטרומים. מיקרוסקופ TEAM 0.5, שנחשף ב-2008 במעבדה הלאומית לורנס ברקלי, נבנה כדי להפריד בין פרטים שהמרחק ביניהם חצי אנגסטרום. אסטרונומים החוקרים אור נראה משתמשים הן באנגסטרומים והן בננומטרים לציון אורכי הגל שלו.
אנדרס יונאס אנגסטרום (1814–1874) הפך ב-1858 לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת אופסלה שבשוודיה. הוא היה ממייסדי הספקטרוסקופיה, חקר הצבעים של האור שחומרים פולטים או בולעים. הוא היה גם הראשון שחקר את הספקטרום של זוהר הצפון.
ב-1868 פרסם אנגסטרום מחקר מפורט על ספקטרום השמש, Recherches sur le spectre solaire ("מחקרים על הספקטרום הסולארי"), שהיווה זמן רב ספר יסוד בתחום. הוא הציג יחידה לאורכי גל של אור, שאומצה מאוחר יותר בעולם ונקראה אנגסטרום לכבודו.