0.0000000000093 יוקטומטרים!
בתורת המיתרים, מיתר הוא אבן בניין בסיסית מוצעת של הטבע: חוט זעיר שיש לו אורך אך אין לו רוחב. המיתרים הם השערה ושום ניסוי לא זיהה אחד מהם, ולכן הערך 9.3 × 10−36 מטרים שמוצג למעלה אינו מדידה. המספר הזה הוא 9.3 חלקי 1 ואחריו 36 אפסים. תורת המיתרים עצמה אינה קובעת בדיוק מה אורכו של מיתר.
תורת המיתרים מציעה שהחלקים הקטנים ביותר של החומר אינם נקודות אלא לולאות זעירות של מיתר. גודלו של מיתר תלוי בגודל שנקרא אורך המיתר. התיאוריה משאירה את ערכו פתוח. הוא תלוי באלמונים נוספים, כמו עוצמת האינטראקציה בין מיתרים וגודל הממדים הנוספים שהתיאוריה דורשת.
פיזיקאים מניחים בדרך כלל אורך מיתר שאינו גדול בהרבה מאורך פלאנק, 1.6 × 10−35 מטרים, קנה המידה שבו צפויות ההשפעות הקוונטיות של הכבידה להיות משמעותיות. בגרסאות התיאוריה שפיזיקאים מבינים הכי טוב, מיתר ארוך מאורך פלאנק. הערך המוצג למעלה הוא מעט יותר ממחצית אורך פלאנק.
בתורת המיתרים אורך המיתר משמש גם, בקירוב, כמרחק הקטן ביותר. מיתר אינו יכול לחקור דבר שקצר ממנו, כי בקנה מידה זה הוא מטושטש.
בתורת המיתרים כל סוג של חלקיק הוא מיתר שמתנודד בדרכו שלו, ולכל אחד מהם תדר משלו. התיאוריה החלה כניסיון לתאר כיצד חלקיקים כמו פרוטונים מקיימים אינטראקציה זה עם זה. היא התפתחה לניסיון לתאר את כל החלקיקים והכוחות בתיאוריה אחת.
בתורת המיתרים הכבידה אינה בגדר רשות: התיאוריה דורשת אותה. פיזיקאים רבים חוקרים את תורת המיתרים כתורת כבידה קוונטית אפשרית, כזו שתאחד את הכבידה עם מכניקת הקוונטים. התיאוריה דורשת גם שישה או שבעה ממדי מרחב נוספים מעבר לשלושה שנצפו.
תורת המיתרים ספקולטיבית. אין עדות ניסיונית לכך שהיא מתארת את העולם האמיתי, והיא עדיין אינה מניבה תחזית אחת וברורה שאפשר לבדוק בניסויים. בתמונה שפותחה בסביבות 1980, הממדים הנוספים מגולגלים בסביבות קנה המידה של פלאנק, קטנים מכדי לבדוק אותם בעתיד הקרוב.
בחלק מהגרסאות המיתרים בהישג ידו של מאיץ ההדרונים הגדול, מאיץ החלקיקים הגדול והחזק ביותר בעולם. המאיץ חיפש חלקיקים כבדים שיהיו מיתרים מתנודדים. נכון לסקירה של קבוצת נתוני החלקיקים מ-2025, הוא שלל חלקיקים כאלה שמסתם קטנה מפי 8,400 בקירוב ממסת פרוטון.