42 ננומטרים!
נגיף הפטיטיס B הוא הנגיף הגורם להפטיטיס B, זיהום בכבד. חלקיק שלם ומדבק של הנגיף הוא גוף כדורי בקוטר של כ-42 ננומטרים, וננומטר הוא מיליארדית המטר. הקוטר הזה נמדד על פני החלקיק כולו, כולל המעטפת החיצונית שלו.
חלקיקי הפטיטיס B שלמים נקראים חלקיקי דיין (Dane), על שם המחבר הראשי של מאמר משנת 1970 שתיאר אותם בתמונות ממיקרוסקופ אלקטרונים. סקירות על הנגיף מציינות שקוטרם 42 ננומטרים. הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים (ICTV), המסווגת נגיפים, מציינת טווח של 40–45 ננומטרים.
בכל חלקיק שתי שכבות. השכבה החיצונית היא מעטפת העשויה ממולקולות שומניות הנקראות ליפידים, ומשובצים בה שלושה סוגים של חלבוני שטח. בתוכה נמצאת קליפה חלבונית, הנוקלאוקפסיד, ברוחב 32–36 ננומטרים. הנוקלאוקפסיד מכיל את החומר התורשתי של הנגיף: לולאה של DNA באורך של כ-3,200 בסיסים, ורק חלק ממנה דו-גדילי.
תאי כבד נגועים משחררים גם חלקיקים שאין בהם לא נוקלאוקפסיד ולא DNA, ולכן הם אינם יכולים לגרום להדבקה. הם עשויים מחלבוני שטח המשובצים בקרום ליפידי שנלקח מהתא. חלקם כדורים בקוטר 16–25 ננומטרים, וחלקם נימים, כלומר חוטים, ברוחב של כ-20 ננומטרים ובאורכים משתנים.
החלקיקים הריקים רבים בהרבה מהנגיפים השלמים: סקירה משנת 2025 מעריכה שמספרם גדול פי 1,000 עד פי 100,000. הם סופגים את הנוגדנים שמערכת החיסון מייצרת נגד חלבוני השטח, ובכך מסיטים נוגדנים מהחלקיקים המדבקים. חלבוני השטח של החלקיקים הריקים זוהו לראשונה בשם "אנטיגן אוסטרליה".
הפטיטיס B מתפשטת דרך דם ונוזלי גוף אחרים, והדרך הנפוצה ביותר היא מאם לילד בלידה. המאכסנים הטבעיים היחידים הידועים של הנגיף הם בני אדם וקופי אדם. אצל רוב האנשים אין תסמינים בהדבקה הראשונה. אצל חלקם, עם זאת, ההדבקה הופכת לכרונית, כלומר ארוכת טווח, ועלולה להוביל למחלת כבד קשה, ובכללה הצטלקות הכבד, המכונה שחמת, וסרטן הכבד.
הגיל משפיע. כ-95% מהתינוקות והילדים הצעירים שנדבקים מפתחים הפטיטיס כרונית, לעומת פחות מ-5% מהמבוגרים הנדבקים. ארגון הבריאות העולמי מעריך ש-240 מיליון בני אדם חיו עם הפטיטיס B כרונית ב-2024, וכי המחלה גרמה באותה שנה לכ-1.1 מיליון מקרי מוות. חיסון, הניתן בדרך כלל זמן קצר לאחר הלידה, מעניק הגנה של כמעט 100%.