חדפים הם יונקים קטנים בעלי חוטם ארוך ומחודד, שניזונים בעיקר מחרקים, מתולעים, מעכבישים ומבעלי חיים קטנים אחרים חסרי חוליות. החדף באתר באורך 10 סנטימטרים מקצה החוטם ועד קצה הזנב. זה בערך האורך של חדף מצוי באירופה או של חדף מסווה (Sorex cinereus) בצפון אמריקה. יותר מ-300 מינים של חדפים חיים ברוב חלקי העולם, אך לא באוסטרליה, לא באזורי הקטבים ולא בדרום הרחוק של דרום אמריקה.

גודל

במדריכים נהוג לציין בנפרד את אורך הראש והגוף של החדף ואת אורך הזנב. אגודת היונקים (Mammal Society) בבריטניה מציינת שגופו של החדף המצוי באורך 5–8 סנטימטרים, זנבו באורך 2–4 סנטימטרים ומשקלו 5–14 גרמים. מקצה החוטם ועד קצה הזנב אורכו הכולל הוא 7–12 סנטימטרים.

החדף המסווה של צפון אמריקה הוא באורך ממוצע של 99 מילימטרים מקצה החוטם ועד קצה הזנב, וזנבו מהווה יותר מ-40% מאורך זה. הוא שוקל 2.5–4.0 גרמים. בין החדפים כקבוצה יש שוני גדול הרבה יותר. החדף האטרוסקי (Suncus etruscus), אחד היונקים הקטנים ביותר הידועים, שוקל 1.8–3 גרמים, ואילו זכר של חדף בית אסייתי (Suncus murinus) יכול לשקול עד 147 גרמים.

השוואות גודל

גם יונק הדבש באתר הוא באורך 10 סנטימטרים. יונק דבש של אנה באורך זה שוקל 4–4.5 גרמים, מעט יותר מחדף מסווה.
אבן הברד הגדולה ביותר שנרשמה מבחינת קוטר, ברוחב 20.3 סנטימטרים, הייתה ארוכה בערך פי שניים מהחדף באתר.
גופו של חדף מצוי, בלי הזנב, ארוך בערך כמו ביצת תרנגולת גדולה, שאורכה כ-6 סנטימטרים.
שלושה חדפים באורך 10 סנטימטרים, מונחים זה אחר זה מהחוטם לזנב, היו משתרעים בערך על פני אורכו של סרגל בן 30 סנטימטרים.
חדף מצוי אוכל מדי יום מזון בכמות של 80–90% ממשקל גופו. עבור אדם השוקל 50 קילוגרמים, זה היה שווה ל-40–45 קילוגרמים של מזון ביום.

חיים בקצב מהיר

חדפים מאבדים חום במהירות, משום שלגוף קטן יש שטח פנים גדול ביחס לנפח הגוף שבתוכו. כדי להישאר חמים, החדפים שורפים מזון מהר מאוד. לבו של חדף מצוי יכול לפעום 500–1,000 פעמים בדקה, והחיה פעילה יום ולילה ומסתפקת בתנומות קצרות.

חדף מצוי חייב לאכול כל שעתיים עד שלוש כדי לשרוד. חלק מתולעי האדמה שהוא אוכל באורך 10 סנטימטרים, יותר מאורך גופו שלו. החדף הננסי, הקטן יותר, יכול לאכול ביום יותר מ-250 פריטי טרף, עד 125% ממשקל גופו. גם חייהם של חדפים מצויים קצרים, ורק לעיתים רחוקות הם נמשכים יותר משנה.

ארס ואקולוקציה

לחדפים עיניים זעירות, וכנראה הם מסתמכים בעיקר על חוש המישוש, השמיעה והריח. חלקם משתמשים גם בקול. החדף קצר הזנב הצפוני (Blarina brevicauda) של צפון אמריקה פולט נקישות על-קוליות, גבוהות מכדי שבני אדם ישמעו אותן, ומקשיב להדים כדי לחוש מה נמצא סביבו. גם חדפים מצויים משמיעים קולות על-קוליים, אך משתמשים בהם הרבה פחות מעטלפים.

מעט חדפים ארסיים. החדף קצר הזנב הצפוני מפיק רוק רעיל שעוזר לו להכניע בעלי חיים גדולים ממנו בהרבה, בהם צפרדעים, עכברים וחדפים אחרים. גם לחדף המים האירופי יש ארס ברוקו.

לא מכרסם

חדפים נראים כמו עכברים, אך הם אינם מכרסמים. מדענים מחלקים את היונקים לקבוצות גדולות הנקראות סדרות. עכברים שייכים לסדרת המכרסמים, Rodentia. חדפים שייכים לסדרה אחרת, Eulipotyphla, יחד עם חפרפרות וקיפודים.

מקורות

Common shrew. Mammal Society.
Pygmy shrew. Mammal Society.
Mole. Mammal Society.
European hedgehog. Mammal Society.
House mouse. Mammal Society.
Soricidae: shrews. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2002.
Cinereus shrew. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2001.
White-toothed pygmy shrew. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2005.
Asian house shrew. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2004.
Northern short-tailed shrew. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2011.
Anna's hummingbird. Animal Diversity Web, University of Michigan Museum of Zoology, 2001.
Official Documentation of the Verification of the Vivian, SD Record Setting Hailstone of 2010. NOAA National Climatic Data Center, 2010.
Shell Characteristics of Eggs from Historic Strains of Single Comb White Leghorn Chickens and the Relationship of Egg Shape to Shell Strength. Anderson et al., International Journal of Poultry Science, 2004.

Report a Problem

for חדף