2.5 ננומטרים!
פוספוליפיד הוא סוג של מולקולה דמוית שומן, שממנה בנויים בעיקר קרומי התא. יש לו ראש שנמשך למים ושני זנבות שנרתעים ממים. מהקצה החיצוני של הראש ועד קצות הזנבות, אורכו של פוספוליפיד אחד כ-2.5 ננומטרים. ננומטר הוא מיליארדית המטר.
ראש הפוספוליפיד הוא קבוצה המכילה פוספט, המחוברת למולקולה קטנה הנקראת גליצרול. שני הזנבות הם חומצות שומן, שרשראות ארוכות של אטומי פחמן ומימן, שאורכן בדרך כלל 10–20 אטומי פחמן. כל אטום פחמן מוסיף לאורך הזנב כ-0.13 ננומטרים.
האורך המדויק תלוי בזנבות ובאופן שבו הם מונחים. בקרום חי הזנבות נזילים: הם מתכופפים ומתפתלים. ספר עיון בביולוגיה של התא מציין 2 ננומטרים מהראש ועד הזנב בפוספוליפיד טיפוסי.
מדידות שנסקרו בשנת 2000 מצאו ששכבה של פוספטידילכולין, פוספוליפיד נפוץ, עבה כ-2.2–2.3 ננומטרים כשהיא נזילה, ו-2.6 ננומטרים בצורה קרירה ומסודרת יותר, שבה הזנבות ישרים יותר. השכבה היא בעומק מולקולה אחת, ולכן זה המרחק שמולקולה אחת מגיעה מאמצע הקרום אל פניו. כל מולקולה בשכבה נזילה תופסת כ-0.6–0.7 ננומטרים רבועים מהשטח. לכן ההערכות לאורך נעות בין כ-2 ל-2.6 ננומטרים.
מכיוון שהראשים שלהם נמשכים למים והזנבות לא, פוספוליפידים במים מסתדרים כך שהזנבות פונים זה אל זה והראשים פונים החוצה. הם יוצרים שכבה כפולה שמפרידה בין המים שבצד אחד למים שבצד השני. כשמחממים פוספוליפידים במים, הם בדרך כלל יוצרים מעצמם כדורים זעירים, כשהראשים בחוץ והזנבות בפנים.
צורת הזנבות עוזרת לשמור על נזילות הקרומים. זנב שיש בו רק קשרים יחידים בין אטומי הפחמן ישר למדי. קשר כפול יוצר בזנב כיפוף של כ-30 מעלות, והעיקולים האלה מרחיקים מולקולות שכנות זו מזו. כך הקרום אינו מתקשה בקור.
בנג'מין פרנקלין שפך לא יותר מכפית אחת של שמן על בריכה ליד לונדון, וראה אותו מתפשט על פני אולי חצי אקר. השמן יצר שכבה בעובי מולקולה אחת. מולקולות השמן דומות באופיין לאלה שמרכיבות כל שכבה בקרום תא.
כפית מכילה כ-5 סנטימטרים מעוקבים, וחצי אקר הם כ-2,000 מטרים רבועים, ולכן עובי השכבה היה כ-2.5 ננומטרים. אגנס פוקלס המציאה מאוחר יותר דרך ליצור שכבות בודדות כאלה במעבדה, וכך יכלו מדענים לקבוע במדויק את גודלן של מולקולות.