תחנת החלל הבין-לאומית (ISS) היא מעבדה מדעית במסלול סביב כדור הארץ, ובה חיים אסטרונאוטים ברציפות מאז נובמבר 2000. רוחבה כ-109 מטרים, כשהמדידה היא מקצה אחד של הפאנלים הסולריים שלה ועד הקצה השני. נכון ל-2026, נאס"א מתארת אותה כעצם הגדול ביותר שבני אדם הציבו אי פעם במסלול סביב כדור הארץ.

גודל

נאס"א מציינת שהמוטה של התחנה, מקצה לקצה, היא 109 מטרים. זה הרוחב שהאתר מציג, משמאל לימין בתמונה שבאתר. עמוד השדרה של התחנה הוא מסגרת ארוכה של קורות, הנקראת מסבך, באורך 94 מטרים. בכל אחד מקצות המסבך יש קבוצות של פאנלים סולריים. הפאנלים נמתחים לאורך 73 מטרים בכיוון השני.

החדרים שבהם הצוות חי ועובד הם חדרים בלחץ מבוקר, כלומר מלאים באוויר שאפשר לנשום. נפחם הכולל הוא 1,005 מטרים מעוקבים, ולדברי נאס"א זה בערך כמו נפח הפנים של בואינג 747. מסת התחנה היא כ-420,000 קילוגרמים, והיא משתנה כשחלליות שנושאות צוות ומטען מגיעות אליה ועוזבות אותה.

השוואות גודל

מגרש פוטבול אמריקאי, שאורכו 109.7 מטרים כולל אזורי הקצה, ארוך בכמטר מרוחב התחנה.
רקטת סטורן 5 ששיגרה אסטרונאוטים לירח הייתה בגובה 111 מטרים, כ-2 מטרים יותר מרוחב התחנה.
כ-64 בני אדם בגובה 1.7 מטרים, שוכבים בשורה ראש אל רגליים, היו משתרעים על פני רוחב התחנה.
אילו כדור הארץ הוקטן לגודל של כדור כדורסל, התחנה הייתה מקיפה אותו בגובה כ-7.5 מילימטרים מעל פניו.
בקנה המידה הזה, התחנה עצמה הייתה ברוחב של כ-2 מיקרומטרים (מיליוניות המטר), אחד חלקי 40 עד אחד חלקי 50 מרוחבה של שערת אדם.

הוקמה במסלול

לפי סוכנות החלל האירופית, לא הייתה רקטה גדולה דיה כדי לשגר תחנה בגודל כזה כיחידה אחת. במקום זאת היא הועלתה למעלה בחלקים והורכבה במרחק של כ-400 קילומטרים מעל כדור הארץ. החלק הראשון, המודול הרוסי זריה, שוגר ב-20 בנובמבר 1998. נאס"א סופרת 42 טיסות הרכבה, רובן של מעבורת החלל האמריקאית.

זרועות רובוטיות ואסטרונאוטים בחליפות חלל הרכיבו את החלקים וחיברו ביניהם צינורות נוזלים וחוטי חשמל. חמש סוכנויות חלל מפעילות את התחנה במשותף: נאס"א וסוכנויות החלל של רוסיה, אירופה, יפן וקנדה. בדרך כלל חי על סיפונה צוות בן שבעה אנשים, ונאס"א מתכננת להמשיך להפעיל את התחנה עד 2030 לפחות.

איך רואים אותה מהקרקע

התחנה נעה במהירות של כ-28,800 קילומטרים בשעה ומקיפה את כדור הארץ בכ-92 דקות. הצוות שלה רואה 16 זריחות ו-16 שקיעות בכל יום. בגלל הגודל הרב של הפאנלים הסולריים, אפשר לפעמים לראות את התחנה מהקרקע עם שחר או בשעת בין ערביים, אפילו מעיר גדולה. אתר האינטרנט Spot the Station של נאס"א מפרט מתי התחנה תעבור מעל הראש.

מקורות

Report a Problem

for תחנת החלל הבין-לאומית