עמוד שחור הוא מגדל של גז קר ואבק. הוא מזדקר מתוך ערפילית הנשר, ענן שנוצרים בו כוכבים חדשים. הערפילית נמצאת במרחק של כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת, כ-9.46 טריליון קילומטרים. גובה המגדל, מבסיסו ועד קודקודו, הוא כ-9.5 שנות אור, או 90 טריליון קילומטרים. טלסקופ החלל האבל צילם אותו ב-2004, ונאס"א וסוכנות החלל האירופית (ESA) פרסמו את התמונה תחת הכותרת "The Eagle has risen: stellar spire in the Eagle Nebula".

גודל

גם ESA וגם נאס"א מציינות שגובה המגדל הוא 9.5 שנות אור. זהו אורך העמוד, מהבסיס הדומה לכן בתחתית התמונה של האבל ועד הגושים הזוהרים בקודקודו.

הגובה תלוי במרחקה של ערפילית הנשר. אסטרונומים מחשבים אורך כזה לפי האורך הנראה של העצם בשמיים ולפי מרחקו, ולכן מידת הוודאות של הגובה אינה גבוהה ממידת הוודאות של המרחק. שתי הסוכנויות מציבות את הערפילית במרחק של כ-7,000 שנות אור. ערפילית הנשר כולה גדולה בהרבה מהמגדל: לפי נאס"א היא משתרעת על פני 70 על 55 שנות אור.

השוואות גודל

המגדל גבוה מעט יותר מפי שניים מהמרחק מהשמש לפרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, שנמצא במרחק של כ-4.2 שנות אור ממנה.
הוא גבוה יותר מפי שניים מהעמוד הגבוה ביותר מבין עמודי הבריאה, שאורכו כ-4 שנות אור. העמודים האלה נמצאים בחלק אחר של אותה ערפילית.
ערפילית הסרטן, הענן שנותר אחרי שכוכב התפוצץ, רחבה בממוצע כ-11 שנות אור, מעט יותר מגובהו של העמוד השחור.
אילו עמוד שחור הוקטן לגובהו של הר אוורסט, 8,849 מטרים, מסלולו של נפטון היה עיגול ברוחב של כ-90 סנטימטרים. מסלולו של כדור הארץ היה ברוחב של כ-3 סנטימטרים.
האורך הגדול ביותר של ערפילית הנשר, 70 שנות אור, גדול בערך פי שבעה מגובה המגדל.

מה מעצב את המגדל

קרינה אולטרה-סגולה מקבוצה של כוכבים צעירים, חמים ומסיביים, שנמצאים מחוץ לקצה העליון של תמונת האבל, שוחקת את המגדל. אור הכוכבים הזה מאיר גם את פני השטח המחוספסים של המגדל. זרמי גז רותחים ומתאדים מפני השטח האלה ויוצרים את האובך סביב העמוד. המגדל בולט כצורה כהה על רקע הזוהר של גז רחוק יותר.

קצה המגדל שרד כי הגז שם צפוף יותר. ESA משווה זאת לשיחים צפופים בשדה של עשב ערבה: אש מתפשטת מהר בעשב אך מאטה כשהיא מגיעה אל השיחים. הצבעים בתמונת האבל נובעים מגז שהאור האולטרה-סגול של הכוכבים מעניק לו אנרגיה. הכחול בקצה העליון הוא חמצן זוהר, והאדום שמתחתיו הוא מימן זוהר.

כוכבים שנוצרים בתוך המגדל

ייתכן שכוכבים נוצרים בתוך המגדל. הבליטות והאצבעות של חומר סמוך לאמצעו הן מקומות שבהם נולדים כוכבים, וגודלה של כל אחת מהן בערך כגודל מערכת השמש. כוכבים צעירים שם גדלו כשניזונו מהגז שמסביבם, עד שאור מצביר הכוכבים הסמוך חשף אותם וניתק את אספקת הגז שלהם.

ייתכן שהאור הזה גם מצית כוכבים חדשים. הוא מחמם את הגז בקצה המגדל, והגז המחומם מתפשט ולוחץ על הגז הקר והחשוך יותר שמתחתיו. כשהגז נדחס כך, קל יותר שייווצרו ממנו כוכבים. האבל צילם את התמונה בנובמבר 2004 במצלמה המתקדמת לסקרים שלו, והיא פורסמה באפריל 2005 לרגל יום השנה ה-15 של הטלסקופ.

מקורות

The Eagle has risen: stellar spire in the Eagle Nebula. ESA/Hubble, 2005.
Hubble celebrates 15th anniversary with spectacular new images. ESA/Hubble, 2005.
Messier 16 (The Eagle Nebula). NASA.
The Pillars of Creation Revealed in 3D. European Southern Observatory, 2015.
G184.6−5.8 (Crab Nebula). In A Catalogue of Galactic Supernova Remnants, 2024 October version. D. A. Green, Cavendish Laboratory, 2024.
Messier 1 (The Crab Nebula). NASA.
Measuring the Universe. International Astronomical Union.
Proxima's orbit around Alpha Centauri. Kervella et al., Astronomy & Astrophysics, 2017.
8,848.86 metres. That's the height of Mt Everest now. The Kathmandu Post, 2020.
Neptune Fact Sheet. NASA, 2024.

Report a Problem

for עמוד שחור